לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז- הבנה והתמודדות
לקות למידה היא הפרעה נוירו-התפתחותית ספציפית, המאופיינת בקשיים בלמידה ובשימוש במיומנויות אקדמיות, כגון קריאה, כתיבה או חשבון. לקות למידה אינה קשורה ליכולות האינטלקטואליות של האדם, אלא נובעת מקשיים בעיבוד המידע במוח.
סוגי לקויות למידה נפוצות:
- דיסלקציה: קושי בקריאה והבנת הכתוב.
- דיסגרפיה: קושי בכתיבה, באיות ובארגון מרחבי על הדף.
- דיסקלקוליה: קושי במתמטיקה, בהבנת מושגים מספריים ובביצוע חישובים.
הטיפול בלקות למידה: טיפול התנהגותי קוגניטיבי, טיפול בדיבור, עזרים טכנולוגיים, התאמות לימודיות בבית הספר.
הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נוירו-התפתחותית המאופיינת בקשיים בשליטה על קשב, דחיפות ופעלתנות יתר. ילדים עם ADHD מתקשים להתרכז במשימות, להקשיב להוראות ולשבת במקום אחד למשך זמן ממושך. תוכלו ללמוד ולהסביר לילדיכם על הפרעת קשב וריכוז באמצעות המצגת הבאה באתר.
תסמינים אופייניים ל-ADHD:
- קושי בריכוז: קושי לשמור על קשב למשימות, נטייה להיסחף בקלות.
- היפראקטיביות: תנועה מתמדת, קושי לשבת בשקט.
- אימפולסיביות: קושי לעכב תגובות, נטייה לפעול לפני החשיבה.
הטיפול בהפרעת קשב וריכוז לרוב: טיפול תרופתי, טיפול התנהגותי קוגניטיבי, טיפול וייעוץ משפחתי, התאמות לימודיות בבית הספר
הורים יקרים,
לקויות למידה והפרעת קשב הן שתי תופעות שכיחות בקרב ילדים ובני נוער, שלעתים מתבלבלים ביניהן. למרות שקיימים קווי דמיון מסוימים, ישנם הבדלים משמעותיים בין שתי ההפרעות הללו. הבנה מעמיקה של ההבדלים תעזור בזיהוי מוקדם יותר, התאמת טיפול יעיל ושיפור איכות החיים של הילדים והנוער הסובלים מהן.
הבדלים עיקריים
| מאפיין | לקות למידה | הפרעת קשב וריכוז |
|---|---|---|
| תחום הקושי העיקרי | למידה אקדמית ספציפית (קריאה, כתיבה, חשבון) | קשב, ריכוז, שליטה על דחפים |
| יכולות קוגניטיביות | יכולות קוגניטיביות תקינות, אך קושי בעיבוד מידע ספציפי | יכולות קוגניטיביות תקינות, אך קושי בשליטה על קשב ודחפים |
| תסמינים נוספים | לעתים קשיים חברתיים, חוסר ביטחון עצמי | קשיים חברתיים, קשיי ארגון, חוסר סבלנות |
חשוב לציין כי לא תמיד קל להבדיל בין לקות למידה להפרעת קשב, שכן לעתים קרובות הן מופיעות יחד. ילד עם דיסלקציה, למשל, עשוי גם לסבול מקושי בריכוז, מה שמקשה עליו ללמוד לקרוא ולכתוב.
אבחון וטיפול
אבחון מדויק של לקות למידה או הפרעת קשב דורש הערכה מקיפה על ידי אנשי מקצוע, כגון פסיכולוג חינוכי או נוירולוג התפתחותי. האבחון כולל ראיונות עם ההורים והילד, תצפיות על התנהגות הילד ומבחנים נוירו-פסיכולוגיים.
אבחון מוקדם וטיפול מתאים חיוניים לשיפור איכות החיים של ילדים ונוער עם לקויות למידה והפרעת קשב. טיפול מותאם אישית יכול לעזור להם להתגבר על הקשיים שלהם, להגיע להישגים לימודיים ולהתפתח באופן מיטבי.
זכרו: כל ילד הוא ייחודי, והטיפול צריך להיות מותאם לצרכים האישיים שלו. שיתוף פעולה הדוק בין ההורים, המורים ואנשי המקצוע מהווה את המפתח להצלחה.
אם יש לך חשד שילדך מתמודד עם לקות למידה או הפרעת קשב, אל תהסס/י לפנות לייעוץ מקצועי.
השילוב המושלם בין משחק ולמידה
המשחק כמנוף להתפתחות
הפיכת הלמידה לחוויה מהנה
עידוד סקרנות וחשיבה ביקורתית
המשחק כמנוף להתפתחות
התפתחות קוגניטיבית:
- חשיבה יצירתית: המשחק מעודד את הילד לחשוב מחוץ לקופסה, לפתח פתרונות יצירתיים לבעיות ולמצוא דרכים חדשות לשחק עם חפצים מוכרים.
- פתרון בעיות: במשחק, הילד מתמודד עם אתגרים שונים, לומד לנתח מצבים, לקבל החלטות ולמצוא פתרונות.
- זיכרון וריכוז: משחקי זיכרון, פאזלים ומשחקי קופסה משפרים את יכולת הריכוז והזיכרון של הילד.
- חשיבה לוגית: משחקים כמו לגו ובנייה מעודדים את הילד לפתח חשיבה לוגית ומרחבית.
התפתחות חברתית:
- מיומנויות חברתיות: משחק משותף מלמד את הילד על שיתוף פעולה, תורנות, פשרה, כבוד לזולת והתמודדות עם רגשות שונים.
- תקשורת: במשחק, הילד לומד לתקשר בצורה ברורה ויעילה, להקשיב לאחרים ולשתף פעולה.
- אמפתיה: משחק תפקידים מאפשר לילד להבין את נקודת המבט של אחרים ולפתח אמפתיה.
הפיכת הלמידה לחוויה מהנה
- שילוב משחק בלמידה: הפכו את הלמידה למשחק. למשל, במקום ללמוד חשבון בצורה יבשה, השתמשו בקוביות, קלפים או משחקי לוח.
- יצירת סביבה מעודדת: ספקו לילדכם סביבה בטוחה ומעודדת, שבה הוא ירגיש חופשי לחקור ולנסות דברים חדשים.
- השתתפות פעילה: היו שותפים פעילים במשחק של ילדכם. שאלו שאלות, הציעו רעיונות חדשים והראו עניין במה שהוא עושה.
- חגיגת ההצלחה: שבחו את ילדכם על מאמציו והישגיו, גם הקטנים ביותר.
- למידה דרך חוויות: קחו את הילד לחוויות למידה מחוץ לבית, כמו ביקורים במוזיאונים, פארקים או חוות.
עידוד סקרנות וחשיבה ביקורתית
- שאלות פתוחות: שאלו את ילדכם שאלות פתוחות שיעודדו אותו לחשוב ולנתח.
- ניסויים ותצפיות: עודדו את הילד לבצע ניסויים פשוטים ולצפות בתופעות טבע.
- דיון פתוח: הקשיבו לדעות של ילדכם ועודדו אותו להסביר את מחשבותיו.
- חשיפה למידע חדש: קראו יחד סיפורים, צפו בסרטונים וספרו על דברים חדשים שלמדתם.
לסיכום, המשחק הוא כלי חינוכי רב עוצמה. על ידי שילוב משחק בלמידה, אנו יכולים להפוך את הילדים ללומדים עצמאיים, סקרנים ויצירתיים. אז בפעם הבאה שאתם רואים את ילדכם משחק, זכרו: הוא לא רק נהנה, אלא גם לומד המון!
הורים יקרים,
המשחק הוא השפה הטבעית של הילד. באמצעותו הוא חוקר את העולם, לומד על עצמו ועל הסביבה, ומפתח מיומנויות חיוניות לעתיד. בואו נחקור ביחד כיצד המשחק תורם להתפתחות הקוגניטיבית והחברתית של ילדכם, וכיצד נוכל להפוך את הלמידה לחוויה מהנה ויעילה.
באתר תוכלו למצוא משחקים להכנה לכיתה א, משחקים בחשבון, משחקים באנגלית ומשחקים אונליין בנושאים רבים נוספים. בנוסף, מצורף קישור לחוברת להורדה בתשלום ובה 100 רעיונות שונים למשחוק (גם כחלק מהכנה לכיתה א).
הכנה לכיתה א'
הכנה רגשית
הכנה קוגנטיבית
התארגנות לבית הספר
בחירת בית הספר
טיפים נוספים
הכנה רגשית
- שיחה פתוחה: דברו עם ילדכם על המעבר לכיתה א' בצורה פתוחה וכנה. ענו על כל שאלה ועסקו בחששות שלו. כדאי לקרוא ספרים בנושא כמו: "מה יקרה אם…" ו"אור ומור עולים לכיתה א'"
- ביקור בבית הספר: קחו את ילדכם לביקור בבית הספר החדש. הכיר את הכיתה, את המורה ואת סביבת הלמידה. בבתי ספר רבים, ביקור כזה נעשה לפני פתיחת שנת הלימודים.
- יצירת קשרים חברתיים: עודדו את ילדכם ליצור קשרים חברתיים עם ילדים אחרים שילמדו איתו בכיתה.
- חיזוק הביטחון העצמי: חזקו את הביטחון העצמי של ילדכם על ידי מתן משוב חיובי והערכה על הישגיו.
- שגרה קבועה: הקפידו על שגרת יום קבועה שתכין את הילד לשגרת הלימודים בבית הספר.
הכנה קוגנטיבית
- קריאת ספרים וסיפורים: הקראו לילדכם סיפורים מדי יום. עזרו לו לזהות אותיות ומילים, ותשאלו אותו שאלות על תוכן הסיפור.
- פעילויות יצירה: עודדו את ילדכם להשתתף בפעילויות יצירה שיעזרו לפתח את המוטוריקה העדינה שלו ואת הדמיון.
- משחקים חינוכיים: שחקו עם ילדכם משחקים חינוכיים שיעזרו לו לפתח מיומנויות חשיבה, זיכרון וריכוז.
- הכרת מספרים ואותיות: עזרו לילדכם להכיר מספרים ואותיות בצורה משחקית וחווייתית.
התארגנות לבית הספר
- הכנת תיק בית ספר: עזרו לילדכם להכין את תיק בית הספר שלו. בחרו יחד תיק נוח ויפה, וסדרו בתוכו את הציוד הנדרש.
- הרגלי אכילה בריאה: הקפידו על תזונה בריאה ומאוזנת שתספק לילדכם את האנרגיה הדרושה לו ללמידה.
- שינה מספקת: הקפידו על שעות שינה מספקות כדי שילדכם יגיע לבית הספר ערני ומלא אנרגיה.
בחירת בית הספר
- חינוך ערכי: חפשו בית ספר שמציע חינוך ערכי ומקנה לילדים כלים להתמודדות עם החיים.
- גישה פדגוגית: בחרו בית ספר שמאמץ גישה פדגוגית מתקדמת ומעודדת למידה חווייתית.
- סביבה תומכת: ודאו שהסביבה בבית הספר תומכת ומעודדת את הילד להצליח.
- חוגים ופעילויות העשרה: בדקו את מגוון החוגים והפעילויות העשרה שהבית הספר מציע.
- המלצות: שאלו הורים אחרים ומורים על המלצות לבתי ספר באזורכם
טיפים נוספים
- אין צורך בקורסי הכנה לכיתה א'- אלא אם אתם מגלים שיש פער משמעותי, כמו ילד שעדיין אינו מכיר את האותיות. הגננת מכירה היטב את ילדכם ותוכלו להתייעץ איתה ולחשוב יחד אם יש צורך בהכנה כזו.
- אל תלחצו על הילד: כל ילד מתפתח בקצב שלו. אל תשווה את ילדכם לילדים אחרים.
- הישארו רגועים: הורים רגועים מעבירים תחושת ביטחון לילדיהם.
זכרו: ההכנה לכיתה א' היא תהליך הדרגתי. חשוב ליצור אווירה נעימה ותומכת בבית, ולעודד את ילדכם להיות סקרן ולגלות עניין בעולם שסביבו.
הורים יקרים,
המעבר לכיתה א' הוא צעד משמעותי בחייו של ילד. כדי להבטיח מעבר חלק ומוצלח, חשוב להכין את הילד הן ברמה הרגשית והן ברמה הקוגניטיבית. בכתבה זו אציג טיפים והמלצות שיעזרו לכם להכין את ילדכם לקראת האתגר החדש.
באתר יש הכנה לכיתה א' מבחינת מוטוריקה והכרות עם האותיות בעמוד הזה וחוברת הכנה בחשבון להורדה בעמוד החשבון בנוסף ניתן להוריד חוברת משחקי הכנה רב פעמית לכיתה א' בתשלום מחנות האתר.
התפתחות הילד בגיל הרך ובשנות היסודי- עושים סדר.
התפתחות אוריינית ושפתית
התפתחות מוטורית
ידע נרכש
מתי להתערב
התפתחות אוריינית ושפתית
- גילאי 3-4: בשלב זה, הילדים מתחילים לגלות עניין באותיות ובמילים. הם אוהבים לשמוע סיפורים, לשחק במשחקי תפקידים ולשיר שירים.
- גילאי 5-6: הילדים מתחילים להבין את הקשר בין אותיות למילים, ולפענח מילים פשוטות. הם נהנים מקריאת ספרים בעצמם, ולומדים לכתוב את שמם ואותיות נוספות.
- גילאי 7-9: הילדים ממשיכים לפתח את יכולות הקריאה והכתיבה שלהם. הם קוראים טקסטים ארוכים יותר, מבינים מושגים מורכבים יותר, ומפתחים את יכולת השפה הכתובה שלהם.
כיצד לעזור:
- קראו לילדכם סיפורים מדי יום.
- שחקו במשחקי מילים.
- עודדו את ילדכם לכתוב ולצייר.
- הביאו את הילדכם לספרייה.
- דברו עם ילדכם על מה שקראתם.
התפתחות מוטורית
- גילאי 3-4: הילדים משפרים את יכולות המוטוריקה הגסה והעדינה שלהם. הם רצים, קופצים, מטפסים ומשחקים בכדור.
- גילאי 5-6: הילדים ממשיכים לפתח את כישורי המוטוריקה שלהם, ומבצעים פעולות מורכבות יותר, כמו קשירת שרוכים ושימוש במזלג וסכין.
- גילאי 7-9: הילדים משכללים את יכולות המוטוריקה שלהם, ומבצעים פעולות מדויקות יותר, כמו כתיבה וציור.
כיצד לעזור:
- עודדו את ילדכם לפעילות גופנית.
- שחקו במשחקים פיזיים.
- עזרו לילדכם לבצע משימות יומיומיות.
ידע נרכש
- גילאי 3-4: הילדים סקרנים לגבי העולם סביבם. הם שואלים שאלות רבות ומגלים עניין במגוון נושאים.
- גילאי 5-6: הילדים מתחילים לפתח חשיבה לוגית ומסוגלים להבין מושגים מורכבים יותר. הם לומדים על מספרים, צורות, צבעים ומדע.
- גילאי 7-9: הילדים ממשיכים ללמוד ולהרחיב את הידע שלהם. הם מתחילים להתעניין בתחומים ספציפיים, כמו מדע, היסטוריה וגיאוגרפיה.
כיצד לעזור:
- ענו על שאלותיהם של ילדכם בסבלנות.
- קראו יחד ספרים על נושאים שונים.
- עשו ניסויים פשוטים בבית.
- בקרו במוזיאונים ובמקומות מעניינים אחרים.
מתי להתערב
אם אתם מבחינים כי ילדכם מתקשה בתחומים מסוימים, חשוב לפנות לייעוץ מקצועי. סימנים המעידים על צורך בהתערבות כוללים:
- קשיים בהבנת הוראות.
- קשיים בהתמצאות במרחב.
- קשיים בביצוע משימות מוטוריות.
- קשיים ביצירת קשרים חברתיים.
- קשיים בריכוז.
שלום הורים יקרים.
להורדת טבלה המתארת את אבני הדרך בהתפתחות הילד לחצו כאן.
התקופה שבין גיל 3 ל-9 היא תקופה מופלאה של צמיחה והתפתחות. ילדיכם עוברים שינויים מדהימים בכל תחומי החיים: הם לומדים לדבר, לקרוא, לכתוב, לשחק, להתיידד ולעצב את אישיותם. כמחנכת, אני רוצה לחלוק אתכם כמה תובנות חשובות על התפתחות הילד בגילאים אלה, ולהציע לכם טיפים מעשיים לקידום התפתחותם.
הערה: פוסט זה נועד למטרות אינפורמטיביות בלבד, ואין להחליפו בעצה מקצועית. אם יש לכם שאלות או חששות לגבי התפתחות ילדכם, פנו לרופא הילדים או למטפל התפתחותי.
דיוק קריאה
מדוע הקריאה אינה מדויקת?
כיצד נדייק את הקריאה?
מדוע הקריאה אינה מדויקת?
מדוע הילד אינו קורא מדויק?
אפשרות אחת היא שאינו מכיר היטב את כל הצלילים- ייתכן ואינו מכיר או זוכר את כל האותיות, או את כל תנועות הניקוד שמחוברות אליהן.
ייתכן והילד מתמודד עם בעיית קשב שמפריעה לו להתרכז ולעקבו אחר הטקסט,
או עם זיכרון עבודה קצר, שמקשה עליו לשלוף את המידע המתאים בזמן המתאים.
כיצד נדייק את הקריאה?
- אם הילד אינו מכיר אותיות מסוימות, או תנועות ניקוד מסוימות- נעבוד איתו עליהן.
- אם יש לילד בעיה בשליפה, כלומר הוא מכיר את כל האותיות והצלילים, אך מתקשה לשלוף את המידע מהזכרון ברגע שהוא זקוק לו- נצטרך לעבוד איתו על חיזוק מיומנות שליפת המילים והצלילים באמצעות משחקים מתאימים. גם לחיזוק זיכרון העבודה נוכל להשתמש במשחקים, למשל משחק הקלפים "שרלוק" (בחנות האתר תוכלו למצוא את משחק "אוצר הצלילים" שמבוסס על שרלוק ועובד בדיוק על המיומנות הזו של חיזוק זיכרון הצלילים, מעולה לילדים שמתקשים לקרוא במדויק).
- לילדים שזקוקים לתנועה, נוכל לסדר משחק מסלול על הרצפה באמצעות חישוקים ומילים כתובות על דף מדפסת רגיל. נוכל לבקש מהם לקפוץ רק למילים שמתחרזות עם "כדור", או ללכת רק בתוך חישוקים שיש בהם מילים שקשורות לקיץ, ואם נפסלו לחזור להתחלה.
למעשה, כל תרגול של קריאת מילים יכול להביא לקריאה מדויקת יותר. אבל מה עושים עם ילד שלא אוהב לשבת מול חוברת ולקרוא? פשוט, משחקים איתו. בעמודי האתר תוכלו למצוא משחקים אונליין, כמו המשחק הזה או הזה, או הזה– כולם מעודדים קריאה (ויש עוד! לכו לעמוד "משחקים אונליין", מבטיחה שלא תתחרטו). בנוסף, תוכלו להיכנס לעמוד "קוראים ומשחקים", בתנועות הניקוד השונות, להדפיס משחקי לוח, רביעיות ועוד, לתרגול הקריאה. תוכלו גם להוריד משחק מיון מילים נחמד מכאן (חינמי!) או מחנות האתר בקישור הזה, בעלות של 15 שקלים בלבד.
הורים יקרים,
כיצד עוזרים לילד שקורא בקצב מתאים לגילו, אך לא מדויק בכלל?
ילד שאינו קורא מדויק הרבה פעמים אינו מבין בכלל מה הוא קורא. הוא יהיה מנותק מהטקסט, לא יהנה מהקריאה ויהיה מאוד מתוסכל ונמנע מקריאה בגלל חווית חוסר ההצלחה.
המשך- שיפור שטף הקריאה
בפוסט הקודם כתבתי מהו שטף הקריאה, וכיצד אפשר להעריך את יכולת הקריאה של הילד. כיצד גם אתם יכולים לעבוד עם ילדיכם על שיפור שטף הקריאה שלו?
יש שיטות שונות לעבוד עם הילד על קריאה שוטפת יותר. בקריאת הד, נתחיל לקרוא משפט, ולאחר שנסיים הילד יקרא את אותו המשפט.
בקריאת צל– אנחנו נקרא, והילד יעבור עם האצבע על הכתוב. בשתי השיטות הילד מקשיב לאינטונציה של הקורא ולומד לחקות אותה.
משפטי פירמידה- משפטי פירמידה הם משפטים שנבנים מילה אחר מילה, בהדרגה, תוך חזרה על המילים הקודמות. החזרתיות תורמת לביטחון הילד ולתחושת ההצלחה שלו- הרי הוא כבר מכיר את המילים שקרא. בנוסף, ככל שילד נחשף יותר פעמים לאותה המילה, הוא קולט אותה, זוכר אותה, ולא צריך לבזבז אנרגיות מיותרות על העיבוד שלה.
בלחיצה כאן יפתחו בפניכם משפטי פירמידה דיגיטלים שתוכלו לתרגל באמצעותם את הקריאה.
הברקת מילים עם שימוש בכרטיסיות- שימוש בקלפי מילים או משחקים עם מילים נפוצות. ככל שילד יכיר יותר מילים נפוצות, ההתמודדות שלו עם טקסטים בהם אותן המילים מופיעות תהיה קלה יותר. לכן נשתדל לחשוף את הילד בדרך משחק לכמה שיותר מילים נפוצות. הברקת מילים היא חשיפה קצרה למילה. ככל שיערכו יותר חשיפות, ההכרות של הילד עם המילים תעלה והוא יזהה אותן מבחינה אורתוגרפית.
בפוסט הבא אכתוב על דיוק קריאה, בינתיים שיהיה לכולנו שבוע מקסים!
שטף קריאה
מהו "שטף קריאה" וכיצד נעריך את יכולת הקריאה של ילדינו?
שטף הקריאה הוא היכולת שלנו לקרוא טקסט בצורה שוטפת- מדויקת ומהירה. שטף הקריאה מורכב משני הקריטריונים הללו, כאשר קריאה מהירה שאינה מדויקת, או קריאה מדויקת, אך איטית מהנורמה, שתיהן מעמידות את הילד בפני בעיה. קריאה מדויקת ומהירה הכרחית להבנת הנקרא ולמעקב אחרי הנעשה בכיתה. כאשר נפתח פער עקב קריאה שאינה שוטפת, יהיה קשה לצמצם אותו ללא עבודה אינטנסיבית.
כיצד ניתן לבדוק את יכולת הקריאה של ילדיי?
מאבחנים משתמשים בערכות אבחון שונות, ובהן מבחנים למדידת זמן הקריאה של X מילים, כמות השגיאות, אופי השגיאות וכן הלאה. תוצאות המבחנים נקבעים לפי נורמות מסוימות, תואמות גיל. גם מורים ומורות להוראה מתקנת (מותאמת) משתמשים פעמים רבות בערכות הללו, כדי לבחון את ידיעותיו של התלמיד ולדעת באילו תחומים להתמקד.
מהי הוראה מתקנת (מותאמת), איך תוכלו גם אתם לעזור לילדיכם לקרוא טוב יותר, כיצד לשפר את מהירות הקריאה ואת דיוק הקריאה, על כך ועוד בפוסטים הבאים. מוזמנים להשאיר תגובות!